עקבו אחרינו בפייסבוק, ולא תפספסו את הכתבות הבאות.

מאת ארי ולטמן

לאחרונה עולם הסטארטאפים מסתובב לי לא מעט בראש – תאורטית, מלהקשיב לסטארטאפיסטים, משקיעים ופונקצריונרים שונים ב"אקוסיסטם", ומתוך שיחות עומק עם סטארטאפים בכובעי כמנטור.

במקביל, כמו כולנו – הראש לא מפסיק מלעסוק בענייני הקורונה – הערכה גסה של 10 שעות ביום בהן מדברים על הקורונה בטלויזיה, ניוז ופייק ניוז, מעקב אובסיסיבי וריפרוש של הסטטיסטיקות היבשות, ועוד חשיפה בלית ברירה לכל מיני ניתוחים ופרשנויות של המספרים האלה.

" אם היינו מסתכלים לרגע על פעילות הממשלה סביב הטיפול בקורונה בכלים המקובלים לשפוט סטארטאפ – מה היינו חושבים? "

אז זה היה כנראה רק עניין של זמן עד ששני הנושאים האלה יתחילו לחבור ביניהן בראש, ולפרוץ החוצה מתישהו – זאת רק שאלה של הצורה. הצורה הסטנדרטית שמסתובבת מתחילת הקורונה לוקחת את הזוית של ההשפעה של הקורונה על סטארטאפים קיימים ועתידיים, וכל מה שסובב את זה. אבל מה שקפץ לי מהראש זאת זווית קצת שונה.

כחלק סטנדרטי מהדרך של סטארטאפ, יש נקודות שיפוט שהוא עובר – בתחרויות, בכניסה לתוכניות האצה או חממות, בניסיון לגייס כספים. אם היינו מסתכלים לרגע על פעילות הממשלה סביב הטיפול בקורונה בכלים המקובלים לשפוט סטארטאפ – מה היינו חושבים?

אחרי הכל, הממשלה (27 חברים), היועצים סביבה, והדרג המקצועי המכובד מביאים לשולחן יידע וניסיון מצטבר אדיר – בהייטק וסטארטאפים, בניהול מערכות ואירגונים פרטיים וציבוריים משמעותיים, בניהול עסקים, ועוד. אם זה היה עמוד במצגת של הסטארטאפ הזה – בטח הייתה איזו כותרת שמשוויצה ב"מעל 200 שנות ניסיון מצטבר בקרב הצוות הניהולי". אז התחלה טובה בסך הכל.

ואחרי הכל, מה זאת ממשלה אם לא אירגון שממומן בגיוס המונים דרך המיסים, ונשפט על ידי ציבור המשקיעים דרך הוועד המנהל (הכנסת) ואסיפות משקיעים (בחירות). אז מי יותר טוב מאיתנו להסתכל על המיזם הזה ולהחליט – הייתם משקיעים בו את הכסף שלכם?

" בשלב מוקדם יחסית של ההתנהלות עם הקורונה דלפו לא מעט דיווחים על ההתנהלות והמריבות הקטנוניות, מאבקי הכח ואי התיאום המכוון בין שרים, ובין משרדים. "

בואו נעבור יחד על כמה מהנקודות שהיינו מבקשים להבין בסטארטאפ סטנדרטי. אם אתם לא מכירים את הנושאים האלה, זאת ההזדמנות להיכרות ראשונית. אני אימנע מניסיון לתת ציונים, כדי שלא להיגרר לאמירות פוליטיות מדי (בכל זאת ממשלה וזה) – אני רק אכוון את האור לפי נושאים, ואציע כיוון בסיסי לחשיבה – את הציונים אתם מוזמנים להשלים לפי שיפוטכם האישי. הכיוונים שאני מציע נתונים כמובן להסתכלות שונה – מוזמנים להגיב עם נקודות המבט שלכם על כל אחד מהנושאים שמופיעים פה.

חזון ומשימה

אין ספק שהצבה מוקדמת של חזון (Vision) ברור או לפחות משימה (Mission), מתוארים בצורה חדה, חשובים מאוד לדרכו של סטארטאפ. הגדרה ברורה ומוסכמת של אלו בתחילת הדרך, עוזרת לגיבוש ולניהול משברים מסודר בהמשך. בסטארטאפ הטיפול בקורונה, הדבר הכי קרוב להגדרת משימה ששמענו היה "יישור העקומה". הגדרה שמלכתחילה לא בטוח שהייתה ברורה בקרב כל חברי הנהלת האירוע ומה היא בעצם מייצגת, ובמבחן המציאות – לא באמת משמשת אף אחד כהגדרת משימה שמולה מתקבלות ההחלטות ונבנות תוכניות. העקומה האקספוננציאלית (קעורה) למעשה התיישרה מזמן וכבר התקמרה (ברשותכם, נדלג כאן על מספרים וגרפים).

צוות

כשמסתכלים על הצוות של סטארטאפ, ובוחנים אותו – לא מדובר רק בניסיון ויכולות. מהדברים שידוע שמנבאים היטב את ההצלחה הפוטנציאלית (ובעיקר מוכרים כסיבות דומיננטיות לכישלון) הם היכולת של הצוות לעבוד יחד, להתגבר על מחלוקות, לעבוד בתיאום וסינרגיה. עד כה, בשלב מוקדם יחסית של ההתנהלות עם הקורונה דלפו לא מעט דיווחים על ההתנהלות והמריבות הקטנוניות, מאבקי הכח ואי התיאום המכוון בין שרים, ובין משרדים. הוויכוחים הם רמים ומתוקשרים, ולאחרונה לא מדובר בדליפות אלא בניהול הויכוחים דרך המדיה, מול המשקיעים (זה אנחנו). אנחנו שומעים באופן תכוף על אי הסכמה רעשנית לגבי תחומי אחריות, על חלוקת משאבים, על התמרדויות.

התאמת מוצר-­שוק Product-Market fit

לפני שרצים ושורפים זמן, אנרגיות ומשאבים, חשוב מאוד לוודא ככל הניתן שיש התאמה בין התוכניות/ מוצר (מדיניות במקרה שלנו) לבין הסיכוי למימוש בקרב הלקוחות (העם). הביאו מומחים, אך מנקודת המבט הצרה שלי, המומחים שפועלים ברקע הובאו יותר כדי לעזור בתרגום של התוכניות כמו שהן מתבשלות ל"אינוס השוק" לסיפור מאשר להיפך. יש דיונים אינסופיים לפני שיוצאים אם מוצר לא גמור, ו"מתאימים" את השוק אליו דרך "מומחים" מדבררים בתקשורת, הפחדה, ובצעד הצפוי הבא, משרד עלום עם תקציבי ענק של "תקשורת המונים". אפשר גם לציין את הצורך שפוספס להעריך נכון את המגזרים השונים והצורך בהתאמות ספציפיות אליהם.

" אם זה היה סטארטאפ בדרך לגיוס כספים, בהסתכלות על מי שעומד בראש – הסטארטאפ הזה היה כנראה עובר את כל המשוכות והראיונות בהצטיינות, ונופל אולי בשלב הדיו-דיליג'נס. "

תוכנית אופרטיבית ברורה

כדי שמכונה גדולה שכזאת תפעל היטב ותהיה אפקטיבית, חייבת להיות תוכנית פעולה סדורה (גם אם בנקודות זמן מסוימות מקבלים החלטות על עדכונים שלה). התוכנית מוודאת יכולת לתקצב את הצרכים, לתאם פעולות, לוודא התקדמות. מה שאנחנו רואים בינתיים, אילו תוכניות שנפרשות פעמיים בשבוע בהחלטות שמתקבלות במהלך דיונים ליליים, לפריסה מיידית ביום שאחריו, ולביצוע עד ל"תוכנית" הבאה שתוחלט בצורה דומה כעבור יומיים שלושה. כלומר אין שום תוכנית אב אחת שמהווה בעצם מדיניות כוללת עם נקודות ציון ומטרות. זה לא מפתיע ופועל יוצא ישיר של מה שכבר נכתב תחת הסעיף "חזון".

תוכנית פיננסית סדורה

יש הרבה מאוד דיונים מתוקשרים וביקורת ציבורית על החוסר בתוכניות סיוע פיננסי למשק. זה רק חלק מהעניין. ממשלה פועלת (בדרך כלל) עם תקציב מוגדר ומוגבל. גם אם מאפשרים לשנות ולפרוץ אותו, פעילות עם תוכנית פיננסית מוגדרת מאפשרת להגיע לקו הסיום בצורה מושכלת, בלי להיתקע באמצע ללא אמצעים ויכולת להמשיך (או פשיטת רגל). בלי חזון, ובלי תוכנית אופרטיבית ברורה, בלי מטרות ואבני-דרך שהוגדרו מול תקציבים מוגדרים לכל חלק – אין באמת אפשרות לבנות תוכנית כזאת, ומכאן שגם בתחום הזה באופן טבעי, אין תוכנית ואין תקציב, אלא טלאים על טלאים של "תוכניות פיננסיות" שנתפרות אד-הוק לפיתרונות נקודתיים שהממשלה מחליטה עליהן חדשות לבקרים. התוכנית הפיננסית לסיוע לעצמאיים למשל, עם התקציב הנלווה שפורסם – גם אם נניח שמדובר ב"תוכניות" אמיתיות וקיימות, אינן חלק מתוכנית ותקציב כוללים, אלא דוגמה לפלסטר נקודתי שכזה, וגם התוכנית הזאת יצאה לדרך ללא מטרות ברורות או KPI, ללא אבני דרך וללא מעקב ודיווח שקוף.

תוכנית יציאה לשוק / Go to Market

אני אנסה להיות קצת יותר חיובי, ולרגע לא להתרכז בתוכניות שאין. בהינתן כל יתר הדברים שכבר העלינו, אי אפשר לומר שהממשלה לא מודעת אליהם, ולוקחת את זה בחשבון. גם אם "אינוס" השוק לפיתרון זה לא אידאלי, יש בממשלה הבנה שזה מה שהם עושים, ולכן שופכים כספים על מומחים כמו דן אריאלי מהתחלה, ובקרוב על מערך שלם של "תקשורת המונים". יש פה שימוש ב"הוראות שעת חירום" ובכוחות משטרה אינטנסיביים כחלק מאסטרטגיית היציאה לשוק. זה פחות נחמד מאסטרטגייה שהייתה יוצרת פחות בלבול והתנהגות טבעית יותר של קהל הלקוחות (כולל מגזרים כמו החרדים והערבים), אבל שימוש בכלים האלה הוא כנראה פיתרון טקטי נכון למצב שנוצר.

ניהול מסרים/ Messaging

המסרים באופן טבעי מבולבלים. זאת נגזרת טבעית של כל היתר. יש ללא ספק עבודה מאומצת סביב נושא ההסברה, אבל עד כה, ההסברה נוהלה בעיקר בדרך של דברי מומחים-פרשנים בתקשורת שלא הוסמכו רשמית, הודעות לא רשמיות מראש על המדיניות הנקודתית שבהתגלמות, ואז מסיבות עיתונאים שהמסבירים הראשיים שם הם ביבי וליצמן, כאשר לפחות מחצית מההסברה ממוקדת ביכולות הפלאיות של המנהיג, ולא במדיניות עצמה. המסרים והתקנות באשר הן מבלבלות לחלוטין לכל אורך הדרך – בין שבמכוון או שבטעות. מסרים כמו "אין חובה, אבל מבקשים לא להתקהל כשלא צריך" או מסרים לגבי מרחק מהבית "למעט…". כאשר הניואנסים משתנים פעמיים בשבוע, מסרים כאלה קשים לציבור לעיכול והפנמה. וכמובן שאלת החזון באה לידי ביטוי פה. אם אין חזון וסיבתיות ברורה למדיניות – זה לא יכול לעבוד לאורך זמן.

מנהיג/ מנכ"ל

הנקודה האחרונה פה קצת רגישה יותר מהאחרות לאור המצב, אבל החלטתי שלא להתעלם ממנה לחלוטין. זאת נקודה קריטית אחרי הכל בשיפוט של כל סטארטאפ. האם המנהיג הוא בעל יכולות של ניהול, קריזמה, תקשורת וקבלת החלטות בתנאי לחץ ואי ודאות?

ביבי ללא ספק מגיע לדיון עם הרבה מאוד קבלות, יכולת לקחת פיקוד ולקבל החלטותת נוכחות במה, יכולת רטורית מרשימה וקריזמה. טרק רקורד בשמיים. מצד שני קבלת ההחלטות – יש שיאמרו מזגזגת, ויש את כל העניין הלא פתור של החשדות וההשפעה שלהן על קבלת ההחלטות וההתעסקות השוטפת.

אפשר אולי לנחש שאם זה היה סטארטאפ בדרך לגיוס כספים, בהסתכלות על מי שעומד בראש – הסטארטאפ הזה היה כנראה עובר את כל המשוכות והראיונות בהצטיינות, ונופל אולי בשלב הדיו-דיליג'נס.

לסיכום

עד פה עם משחק ההקבלה שלנו בין סטארטאפ והחיים שלנו סביב הקורונה היום. הרשימה לא ממצה, ואתם מוזמנים להגיב אם נקודות הקבלה נוספות, וכמובן אם השיפוט שאתם הייתם נותנים לממשלה בכל אחד מהנושאים האלה כמשקיעים.

חשוב אולי לציין, להגנתם של מנהלי אירוע הקורונה, שהם נפלו על ניהול האירוע ללא הרבה הכנות (לפני כחמישה חודשים נכון לכתיבת הדברים); על "שוק" בריצה, שמתפתח ומשתנה במהירות; על תנאים של אי וודאות; מול כוחות כבירים שמאיימים על קיומם. בקיצור – בסביבת עבודה סטנדרטית של סטארטאפ.

 

מאת ארי ולטמן

החלטתם שאתם רוצים להתקדם עם הקמת המיזם שלכם, ולא להתעסק בגיוס כספים. אולי זה בגלל שאתם רוצים להגיע לתהליך של גיוס מגובשים יותר, אולי זה בגלל שהחלטתם ש"בוטסטרפינג" זה סקסי, אולי בגלל שאת האנרגיה והזמן שלכם אתם רוצים להשקיע בעשייה למען המיזם ולא בריצה אחר מצגות משקיעים, ואולי בגלל ששמעתם שזה ממילא לא הזמן הנכון בשביל לנסות לגייס כסף לסטארטאפים.

אז מה זה אומר לגבי כל העבודה הזאת שהרבה סטארטאפיסטים משקיעים בהכנת מצגות ארוכות עם רשימת נספחים בלתי נגמרת? אפשר לדלג על זה, ופשוט להשקיע את כל האנרגיה בעשייה. נשמע טוב.

" אם אתם מרימים סטארטאפ, הרי שאתם לא רוצים לבזבז את הזמן והכסף שלכם על משהו שאין לו סיכוי להצליח "

לפני שחוגגים את ההחלטה וממשיכים הלאה, שווה אולי לעצור לרגע ולחשוב על הסיבות שהמשקיעים מצפים לראות את המצגות המורכבות האלה כדי לקבל החלטה להשקיע. הרי קשה להאמין שהם מצפים מאותם סטארטאפיסטים שהם מתכוונים להשקיע בהם הרבה כסף לבזבז המון זמן ואנרגיה סתם בשביל למלא מצגות במילים ובמספרים.

להכין מצגת מקיפה (כולל מוכנות לענות על אוסף של שאלות פוטנציאליות) דורש עבודה מרובה – לא מדובר בעבודת עיצוב של שקפים, אלא בעבודה שכוללת מחקר, איסוף נתונים, תכנון, ולא מעט פעמים שיחות עם לקוחות פוטנציאלים, ניסויים מסוגים שונים, ועוד. כל זה כדי להגיע לרבע שעה של שיחה במקרה הטוב, ולשמוע "לא תודה"?

חשוב להבין, שמה שה"פיץ'" בא להראות הוא את היתכנות העסק שלכם, ואת היכולת וההבנה שלכם להפוך את זה למציאות. היתכנות של הרעיון שלכם להפוך לעסק מצליח חשובה כמובן למי שעומד להשקיע בו כסף, אבל אמורה להיות חשובה לא פחות לכם. אם אתם מפתחים אפליקציה כפרויקט גמר בבית ספר, אז ההיתכנות של האפליקציה להפוך לעסק משגשג בהמשך אולי פחות חשובה לכם מהיכולת שלכם לפתח אפליקציה שממש תעשה מה שרציתם שתעשה. אבל אם אתם מקימים סטארטאפ, הרי שאתם לא רוצים לבזבז את הזמן והכסף שלכם על משהו שאין לו סיכוי להצליח, או לפחות לא לגלות אחרי שנה של עבודה מאומצת שהייתם צריכים לעשות דברים קצת אחרת.

" אם עשיתם עבודה טובה, אתם יוצאים לדרך עם סט ברור של הנחות – שאותם תוכלו בשלבים הבאים לתקף או להפריח. "

במקום להמשיך עם פלפולים פילוסופיים, בואו נסתכל פשוט כדוגמה, על חמישה מהרכיבים שראוי שיהיו מאחורי פיץ' למשקיעים, ונראה למה חשוב לכם לעבוד עליהם ללא קשר למשקיעים. קל לראות גם שיש קשר מובהק בין הרכיבים השונים – כמעט כל אחד מהרכיבים תומך ואולי נדרש כדי להגיע להבנה נכונה של רכיבים אחרים. 

  1. 'פיץ' המעלית' (Elevator Pitch) – היכולת שלכם לזקק את הרעיון ואת הצורך בו לפיץ' מתומצת ומאיר עיניים שלוקח 20-60 שניות, וישכנע אחרים. אתם כבר משוכנעים, זה ברור. אבל אם אתם לא מסוגלים לתקשר את הרעיון לאנשים אחרים תהיה לכם בעיה מהר מאוד לשכנע לקוחות, ליצור שותפויות, לגייס עובדים, ואולי אפילו לקבל שירותים.
  2. תיקוף (Validation) תאורטי – בשלב ראשוני ממש, ראוי לעשות תרגיל מחשבתי – לחדד לעצמכם באופן תאורטי מי יהיה זקוק למוצר – דיוק של קהל היעד. למה הקהל הזה זקוק לפיתרון שלכם, במה הוא משתמש כרגע, כמה הוא יהיה מוכן להערכתכם לשלם, איפה הקהל הזה נמצא, איך תוכלו להגיע אליו, ומה יידרש כדי לשכנע את הקהל הזה להשתמש בפיתרון שלכם. לפעמים תהיו בטוחים שהפיתרון שלכם מתאים ונועד ל"כולם", ואחרי תרגיל תאורטי כזה תבינו מהר מאוד שבעצם אתם מכוונים את עצמכם לפלח מאוד מצומצם וספציפי מהשוק. אם עשיתם עבודה טובה, אתם יוצאים לדרך עם סט ברור של הנחות – שאותם תוכלו בשלבים הבאים לתקף או להפריך.
    תובנות כאלו יעזרו לכם בנוסף להתמקד בפלחי הקהל הרלוונטיים, ולחסוך השקעה מיותרת בפלחים אחרים – בנושאים כמו פיתוח המוצר עצמו, גיבוש המסרים, השיווק, וכמובן לגבי הערכת השוק והיתכנות העסק.
  3. חקר פתרונות מתחרים – הרבה פעמים נדמה לנו שאנחנו מכירים מראש את הפתרונות הקיימים – או יותר נכון שאינם קיימים. חשוב מאוד לא להתעצל ולהשקיע מאמץ מוקדם ככל האפשר בגילוי הפתרונות הקיימים כרגע ללקוחות העתידיים שלכם, ולהבין בדיוק מה הייתרון שהפיתרון שלכם מציע כדי לגרום ללקוחות לשנות הרגלים ולהתחיל להשתמש בו.
    אתם לא רוצים לעבוד במשך שנה על פיתוח מוצר, רק כדי לגלות כשאתם משיקים אותו, שבעצם יש מוצר דומה מאוד שכבר משרת מיליוני אנשים ברחבי העולם, ואתם פשוט לא הייתם מודעים אליו כי אין לו גרסה בעברית. הרי כל הרעיון התפתח אצלכם בראש כי זיהיתם צורך ללא מענה. 
  4. תוכנית אופרטיבית – אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות כדי לממש את העסק? איזה בעלי תפקידים אתם צריכים בחודשים הקרובים כדי לבצע אילו פעולות? מה תהיו צריכים לעשות בעוד חצי שנה או שנה? איך הפעולות תלויות אחת בשנייה?
    גם אם לא השקעתם בזה מחשבה, תוכלו להתקדם כמובן, אבל בלי סדר הגיוני, וסביר להניח שמהר מאוד תלכו לאיבוד. אתם תאבדו זמן יקר בהמשך. אם אתם צוות – תתחילו לריב די מהר בגלל משימות שנפלו בין הכסאות, או שעבדתם עליהן במקביל ללא תיאום. ולא פחות חשוב – לא תדעו להעריך את ההוצאות שתידרשו להן, וייתכן מאוד שתיתקעו מהר מאוד אחרי ששרפתם את התקציב שתכננתם לפרויקט. תוכנית אופרטיבית טובה מהווה בסיס חשוב לתכנון התקציב.
  5. אסטרטגיית יציאה לשוק – איך תגיעו ללקוחות שלכם ברגע שתסיימו את פיתוח המוצר ותהיו בשלים לצאת לשוק? איך גורמים ללקוחות לשים לב, להבין את הערך שלכם, ולהתחיל להשתמש בפיתרון שלכם – ולשלם?
    קל לוותר על תכנון החלק הזה בשלב מוקדם של המיזם – הרי יש זמן עד שתהיו בשלים עם המוצר ותצאו לשוק.
    הבנה מוקדמת של הדרך שלכם להפיץ בפועל את המוצר, להגיע ללקוחות הקצה, ולהרחיב את השימוש במוצר יכולה להשפיע משמעותית על הכיוון האסטרטגי שאתם לוקחים, או על החלטות משמעותיות בעיצוב המוצר עצמו.
    כך, אם תבינו שאין לכם דרך ברורה להגיע לקהל מסויים או בכלל, זה יעלה שאלות לגבי היתכנות הפרויקט,או שאולי תשנו את הנחות היסוד האסטרטגיות שלכם. ייתכן גם שתבינו מכך שכדי להצליח להגיע לקהל שלכם, הפיתרון/ מוצר שלכם צריך להשתנות.

כדאי לציין שהרשימה לעיל אינה רשימה ממצה, אלא אוסף של דוגמאות כדי להמחיש את החשיבות עבורכם כאמור, של העבודה על רכיבי הפיץ', ובעצם תיכנון הסטארטאפ שלכם.

כל הרכיבים האלה כאמור, תומכים אחד בשני. מה שאומר שככל שתעבדו על הרכיבים השונים, סביר להניח שתחזרו ותעשו איטרציות בגיבוש שלהם. וגם בהמשך, ככל שתרוצו עם העסק שלכם ותגלו דברים חדשים, זה ימשיך ויתפתח. מה שחשוב פה הוא להבין שהתעלמות מוחלטת מהאלמנטים האלה, וריצה עיוורת קדימה – היא בדיוק זה – ריצה עיוורת. ככל שתתקדמו בלי להשקיע מעט זמן בתיקוף, תכנון אופרטיבי ופיננסי, והכרת השוק שלכם – גדלים הסיכויים שתגלו מתישהו ששרפתם הרבה זמן וכסף בכיוון לא נכון או מדוייק, ועם קצת עבודה מסודרת בשלב מוקדם – יכולתם לחסוך לעצמכם הרבה כאב בהמשך.